החלטה בתיק ת"א 5844-10-11

1.         הבקשה שבפני היא למתן צו עשה זמני, להורות למשיב לאפשר למבקש להיכנס ולשוב למושכר ברח' סנה 7/10 בירושלים (להלן - "המושכר") וכן להורות לו להביא לחיבור החשמל למושכר.

2.         המבקש, טוען כי קיים חוזה שכירות בתוקף בינו ובין המשיב , אף שהוא אינו מצוי בידיו. לדבריו, הוא לא שלם אמנם דמי שכירות במשך מס' חודשים, מחודש יוני עד חודש ספטמבר ש"ז, מפאת היותו מובטל. בה בשעה, המשיב ניצל את אשפוזו הדחוף ביום 23/09/11 למשך 10 ימים והחליף את מנעול המושכר שלא כדין ובכך, מנע ממנו את חזרתו למושכר.              לפיכך, טוען המבקש כנגד עשיית דין עצמי של המשיב ומבקש שתתקבל הבקשה.

3.         המשיב טוען מנגד כי חוזה השכירות פג כבר בחודש מאי 2011  ולראייה, הציג את החוזה (סומן מש/2) המעיד על כך. לטענתו, המבקש לא שלם לו דמי שכירות לפרק זמן ארוך וניתנה לו ארכה לפינוי המושכר בעצמו עד ליום 23/09/11 ואם לא יעשה כן, ניתן לו יפויי כח ע"י המבקש לפינוי המושכר ע"י המשיב בעצמו. בתמיכה לגרסתו זו, הציג המשיב אשור שניתן לו ע"י המבקש (סומן מש/3) מיום 19/09/11 , בו נירשם כי המשיב מוסמך להעביר  את החפצים של המבקש למקום חדש החל מיום 23/09/11.

4.         בדיון שנקבע במעמד הצדדים, התייצב המבקש ואישר בפניי לאחר עיון באישור מש/3 כי הוא אכן חתם על האישור וניכר היה כי הוא זיהה בנקל את המסמך ולא הופתע מהצגתו בפני ע"י המשיב.  

5.         מעדותו של המשיב (לרבות תמונות של הציוד של המבקש שהוצגו על ידו) עולה כי הוא פעל לפי הרשאה שניתנה לו ע"י המבקש, לפיה היה בידו לפנות את המושכר מהמיטלטלין של המבקש מהמושכר.

             אין חולק כי המבקש, לא פינה את המושכר בעצמו ולפי לוח הזמנים בנוגע לאשפוזו הוכח ולא נטען אחרת, כי היה בידו לדאוג לפינוי בטרם אשפוזו והוא אף לא ביקש ארכה מהמשיב. עמדה למבקש השהות לפנות את המושכר ממועד מתן ההתחייבות ביום 19.9.11 ועד למועד הנקוב במש/3 ביום 23.9.11 ביודעו כי אם לא יעשה כן, יבוצע הפינוי ע"י המשיב. הובאו ראיות לכאורה מטעם המשיב, לפיהן המיטלטלין הועברו לדירה אחרת ברח' חיות 25/25 בירושלים (להלן-"דירה חילופית"), כשהם ארוזים בארגזים למעט מכשירי חשמל שנותרו עדיין במושכר מחמת קושי בהעברתם לדירה החילופית.

6.         המשיב, אף הציע למבקש לשכור את הדירה החלופית והמבקש, ביקש בדיון כי תינתן לו שהות לבוא בדברים עם המשיב להסדרת השכירות בדירה החילופית לאחר שהוברר לו כי דמי השכירות עבורה, יהיו נמוכים מדמי השכירות שנגבו ממנו למושכר. 

            נעניתי לבקשת המבקש וקבעתי ישיבה נוספת.

7.         המבקש, הגיש הודעה בטרם מועד הישיבה הנוספת לפיה קיימת הסכמה בנוגע לתנאי השכירות בדירה החלופית. 

            במועד הדיון 10/10/11 שנותר בעינו, התייצבו ב"כ המבקש והמשיב, אך המבקש לא טרח להתייצב אליו. המשיב, הודיע בפתח הדיון כי לא קיימת הסכמה לעניין תנאי השכירות בדירה החלופית בהיעדר הסכמות לעניין הסנקציה אם לא ישולמו דמי השכירות השוטפים.

             לפיכך, ניתנה הזדמנות נוספת למבקש לפי החלטתי מיום 10/10/11 , להודיע עד מחרת היום אם הוא מסכים לתנאים שהוצעו לו בדיון להתקשרות לשכירות של הדירה החילופית.

            על פי הודעתו של המבקש מיום המחרת, נדחו התנאים שהוצעו ע"י המשיב והוא ביקש כי תינתן החלטה בבקשה גופה.  

8.         על המבקש, לבוא בידיים נקיות לבית המשפט בבקשתו לקבל סעד זמני לצו עשה ובמקרה בו הוא מעלים עובדות חשובות מבית המשפט, איך להיעתר לבקשה (ראו: רע"א 5093/93 פ.א. אורבן בע"מ נ. שותפות לבניין ופיתוח, פד"י מ"ט (1) 730,  736-737).

            יוער כי בחינה זו תיעשה, גם היכן שקיימת עילת תביעה המתבססת על זכות לכאורה קנויה למבקש. המבקש, לא עמד בתנאי זה שכן הוא העלים בבקשתו את קיומה של התחייבות מש/3 וגם אם לא היה לו עותק ממנה, היה עליו להודיע על קיומה במסגרת תצהירו.

9.         המבקש, לא הראה כי סיכוייו לזכות בתביעה גבוהים בהיעדר זכות לכאורה לחזרתו למושכר. לא די אמנם באי תשלום דמי שכירות, גם לא לפרק זמן של 4 חודשים, כדי שתעמוד למשכיר הזכות לעשיית דין עצמי בהחלפת מנעולים במושכר.

            שונים הדברים בעניינו של המשיב הואיל ומהאישור שניתן ע"י המבקש בחתימתו (מש/3) עולה לכאורה כי ניתנה לו הרשאה לפנות את המושכר בעצמו אם לא יעשה כן המבקש עד יום 23.9.11. כך גם, עולה לכאורה כי חוזה השכירות פג זה מכבר והוכח לפי הודאתו של המבקש בבקשתו, כי לא שולמו דמי שכירות למשך מס' חודשים, באופן המתיישב עם ההרשאה אותה נתן המבקש למשיב ,מש/3, בהסכמתו לפינוי המושכר. יתירה מכך, מהאישור מש/3 עולה כי ניתנה למבקש הרשות להישאר במושכר עד קרוב לסוף חודש  ספטמבר, כדי ליתן לו שהות למצוא לו דיור חלופי למרות שלכאורה, הסתיימה תקופת השכירות. 

10.        התחייבותו של המבקש מש/3, מחייבת אותו ויש בה כדי לגבור על האיסור לפינוי עצמי ע"י המשכיר שכן בהיותה התחייבות חוזית מחייבת, מאוחרת להסכם השכירות.

11.        בנסיבות אלו, לא קיימות די ראיות לכאורה למתן סעד זמני בכלל ובפרט, למתן צו עשה זמני שההלכה קובעת כי לא בנקל יינתן. כך גם, המבקש בא בידיים לא נקיות באי הצגת מש/3 במסגרת הבקשה. 

12.      לאור זאת וכן מאחר והמבקש לא טרח להגיש תובענה תוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן הסעד הזמני כמצוות התקנות, דין הבקשה להידחות.